למרות שיום המאבק באלימות נגד נשים כבר עבר, אנחנו לא צריכים לחכות לתאריך מיוחד כדי לזכור את המשמעות העמוקה של המאבק הזה. כל יום הוא הזדמנות עבורנו לתמוך ולסייע לנשים בסביבה שלנו, במיוחד בשוק העבודה, שיכול להיות מקום של שיקום, צמיחה והזדמנויות חדשות.
לימור שחם, משנה למנכ"ל UCL משתפת אותנו בתובנות אישיות וחשובות על המשמעות של יום המאבק בעיניה, והקשר שלו לעולם העבודה.
ב-25 בנובמבר, מציינים ברחבי העולם את היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים – יום שמזכיר לכולנו את האחריות המשותפת שלנו ליצור חברה בטוחה ושוויונית יותר.
עבורי, זה לא רק יום סמלי, אלא גם תזכורת אישית למסע שהייתי חלק ממנו.
לא הרבה יודעים שלפני שהתחלתי את דרכי המקצועית בתחום הגיוס ומשאבי אנוש, הייתה לי הזכות להדריך נערות בהוסטל שיקומי. אלה היו נערות שעברו התעללות וחוויות קשות, נשאו על כתפיהן משקעים עמוקים אך גם הפגינו כוחות בלתי נתפסים לחזור לעצמן.
כל אחת מהן הייתה עולם שלם – נשמה שנפגעה והכילה המון כאב, אבל גם כוח אדיר שמחפש דרך להתרומם. ליוויתי מקרוב את המסע המורכב שלהן חזרה לאמון, לביטחון עצמי, ובעיקר – לאמונה שמגיע להן מקום טוב ובטוח בעולם.
היום, כאמא לבנות מתבגרות וכסמנכ"לית משאבי אנוש שמלווה חברות בתהליכי גיוס, אני מבינה יותר מתמיד עד כמה מקום עבודה הוא הרבה מעבר לפרנסה. הוא יכול להיות עוגן של יציבות, מקור לתחושת ערך עצמי וגאווה – ובעיקר הזדמנות להתחלה חדשה.
אני מאמינה שהזדמנויות אמיתיות בשוק העבודה יכולות לשנות חיים. הן יוצרות לא רק עצמאות כלכלית, אלא גם תחושת מסוגלות וחוזק אישי.
כמעסיקים, יש לנו אחריות עצומה – לפתוח דלתות, ליצור סביבת עבודה מכבדת ותומכת, ולהעניק לכל אחת את הביטחון לו היא זקוקה.
לכל אישה מגיעה הזדמנות להצליח, לצמוח ולהרגיש בטוחה. וכשאנחנו מושיטים יד, נותנים הזדמנות ומאמינים, אנחנו לא רק משנים חיים של אישה אחת – אנחנו יוצרים חברה טובה יותר לכולנו.
ב-25 בנובמבר, מציינים ברחבי העולם את היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים – יום שמזכיר לכולנו את האחריות המשותפת שלנו ליצור חברה בטוחה ושוויונית יותר.
עבורי, זה לא רק יום סמלי, אלא גם תזכורת אישית למסע שהייתי חלק ממנו.
לא הרבה יודעים שלפני שהתחלתי את דרכי המקצועית בתחום הגיוס ומשאבי אנוש, הייתה לי הזכות להדריך נערות בהוסטל שיקומי.
אלה היו נערות שעברו התעללות וחוויות קשות, נשאו על כתפיהן משקעים עמוקים אך גם הפגינו כוחות בלתי נתפסים לחזור לעצמן.
כל אחת מהן הייתה עולם שלם – נשמה שנפגעה והכילה המון כאב, אבל גם כוח אדיר שמחפש דרך להתרומם. ליוויתי מקרוב את המסע המורכב שלהן חזרה לאמון, לביטחון עצמי, ובעיקר – לאמונה שמגיע להן מקום טוב ובטוח בעולם.
היום, כאמא לבנות מתבגרות וכסמנכ"לית משאבי אנוש שמלווה חברות בתהליכי גיוס, אני מבינה יותר מתמיד עד כמה מקום עבודה הוא הרבה מעבר לפרנסה. הוא יכול להיות עוגן של יציבות, מקור לתחושת ערך עצמי וגאווה – ובעיקר הזדמנות להתחלה חדשה.
אני מאמינה שהזדמנויות אמיתיות בשוק העבודה יכולות לשנות חיים. הן יוצרות לא רק עצמאות כלכלית, אלא גם תחושת מסוגלות וחוזק אישי.
כמעסיקים, יש לנו אחריות עצומה – לפתוח דלתות, ליצור סביבת עבודה מכבדת ותומכת, ולהעניק לכל אחת את הביטחון לו היא זקוקה.
לכל אישה מגיעה הזדמנות להצליח, לצמוח ולהרגיש בטוחה. וכשאנחנו מושיטים יד, נותנים הזדמנות ומאמינים, אנחנו לא רק משנים חיים של אישה אחת – אנחנו יוצרים חברה טובה יותר לכולנו.